יום השנה (יארצייט / יום הזיכרון)
יום השנה (יארצייט / יום הזיכרון) : |
||
שבת שלפניו : |
||
יש נוהגים בשבת שלפני יום הזיכרון לעלות לתורה לעליית "מפטיר" ולהתפלל לפני העמוד בתפילות ולומר קדיש אחר "מזמור ליום השבת" בליל שבת, וקדיש דרבנן אחר התפילה, ולהתפלל לפני העמוד בערבית במוצאי שבת. |
||
יום הזיכרון: |
||
נוהגים שהבן מתפלל לפני העמוד ביום הזיכרון להורים בכל התפילות ואומר כל הקדישים, אם לא אמר קדיש ביום הזיכרון יאמר בתפילת ערבית שלאחריו. נוהגים לעלות לתורה, ואם חל יום הזיכרון בימים שאין קוראים בהם בתורה, יש נוהגים לעלות לתורה בימים שלפניו. |
||
הדלקת הנר: |
||
נוהגים להדליק נר שיהיה דלוק בכל המעת לעת של יום הזכרון. יש מדליקים הנר בבית, ויש מדליקים בבית הכנסת. |
||
לימוד משניות: |
||
נוהגים ללמוד משניות לעילוי נשמת הנפטר, והמנהג ללמוד פרקי משניות שמרכיבות שמו של הנפטר, ואחר כך לומדים ארבע משניות האחרונות מפרק ז' ממסכת מקוואות שהם מתחילות באותיות נ. ש. מ. ה. ולאחריו אומרים תפילת "אנא" והבנים אומרים "קדיש דרבנן". וכשאין בנים אומרים הקדיש קרובים אחרים. |
||
השתטחות על הקבר: |
||
נהוג לעלות לבקר בבית הקברות על הקבר, ואומרים פרקי תהילים ותפילת "אנא" ומזכירים נשמתו בתפילת "א-ל מלא רחמים". וכשיש מניין אומרים קדיש. |
||
מנהגי אבלות: |
||
נוהגים לא להשתתף בשמחת נישואין ביום הזיכרון. |
||
זמנו: |
||
יום הזיכרון הוא ביום המיתה ולא ביום הקבורה גם בשנה הראשונה, ואם נתאחרה קבורתו אחר שני ימים או יותר, ישנם הנוהגים בשנה הראשונה לקבוע את יום הזיכרון הראשון ביום הקבורה, ובשנים שלאחריו ביום המיתה. אם נפטר באדר בשנה פשוטה, בשנה מעוברת יש הנוהגים לקבוע יום הזיכרון באדר א', ויש הנוהגים באדר ב', ויש מחמירים לקבוע בשניהם. |
||
הזכרת נשמות: |
||
נוהגים להזכיר נשמות בתפילת "א-ל מלא רחמים" בשנה הראשונה בשבתות של כל השנה, ובשבת שלפני יום הזיכרון. עיקר התועלת הוא בנתינת הצדקה לעילוי הנשמה. בימים שאין אומרים בהם תחנון אין אומרים הזכרת נשמות. |
||
יזכור: |
||
נוהגים להתפלל תפילת "יזכור" כל אחד לעילוי נשמת הוריו וקרוביו ב – ד' פרקים בשנה: ביום הכיפורים, בשמיני עצרת, בשביעי של פסח ובחג השבועות. |
חזרה ל הליכות אבילות
יש לשמור על הדף או למסרו לבית כנסת
בית עלמין סגולה. רחוב הראשונים 6, פתח תקוה. טלפון: 03-9311328